חשבתם פעם, מה ההבדל בין עשירים ועניים.

האמת שזה נושא שמעסיק אותי לא מעט בשנים האחרונות.

לאחרונה נתקלתי בסקר, שנעשה בשנת 2012, ובו נשאלו 2,508 מבוגרים, איך עשירים שונים מהאמריקאי הממוצע. אחוז גדול מהמשתתפים אמרו שלדעתם יש סבירות גדולה יותר שאנשים עשירים הם אינטליגנטים יותר ועובדים קשה יותר אבל גם חמדנים יותר וישרים פחות.

אבל האם זאת האמת?

חוקרים מאוניברסיטת של קליפורניה, ברקלי, רצו לבדוק את הנושא. הם יזמו סדרת מחקרים שבה הם חיפשו תשובה לשאלה, האם אנשים עשירים הם מוסריים פחות.

הם מצאו שיש סבירות גדולה יותר, שאנשים עמידים, שבבעלותם מכוניות חדשות ויקרות, לא יעצרו להולכי רגל, יחתכו מכוניות במעמד נמוך יותר, יקחו ממתקים מילדים, ישקרו במשא ומתן וירמו כדי להגדיל את הסיכויים שלהם לזכות בפרס של 50$.

מצד שני, זה ידוע שאנשים עשירים תורמים המון כסף למטרות טובות.

חברת המחקר Wealth-X יצרה רשימה של 20 התורמים הגדולים ביותר בעולם. הם גילו שסך התרומות שלהם מגיע לסכום של 106.8 מיליארד דולר. כמעט פי 10 מהתמ״ג השנתי של מדינת ישראל בשנת 2017.

אין ספק שהעולם זקוק לעוד אנשים עשירים שהם גם ישרים ונדיבים. אבל אז נשאלת השאלה, איך הופכים לעשירים?

האם יש סימנים שיכולים להעיד מהו הסיכוי שאדם אחד יהיה עשיר יותר מאדם אחר. ואם יש באמת הבדל, אולי אפשר להשתמש בעקרונות האלו כדי לצבור יותר כסף.

זאת בדיוק השאלה ששאל את עצמו תומאס ס. קורלי. השאלה הזו העסיקה אותו עדי כדי כך שהוא הקדיש חמש שנים מחייו במחקר כדי למצוא את ההבדל בין אנשים שהתעשרו ואלו שנשארו עניים.

חשוב לציין שמדובר רק באנשים שהתעשרו בכוחות עצמם ולא בשל ירושה או תנאים מקלים אחרים.

אבל הוא לא הסתמך על סקרים אנונימיים או מחקרים שיכולים להיות מוטים בגלל תנאי סביבה או גורמים אחרים. הוא ביצע בעצמו 350 ראיונות אישיים, פנים מול פנים או בטלפון. בכל ראיון הוא שאל 144 שאלות, שהיו מחולקות לעשרים קטגוריות.

המטרה שלו הייתה לעזור לאנשים שחיים בתנאי עוני או תקועים במעמד הבינוני, לשפר את חייהם הכלכליים.

אז, מהם ההבדלים שהוא מצא בין אנשים עשירים ועניים?

קורלי גילה כי אנשים עשירים יש תכונות אופי מסוימות. תכונות אלו יוצרות בסיס של הצלחה, שעליו אנשים עשירים בונים את הונם. כאשר התכונה העיקרית שהוא מציין כהכרחית לצבירת הון, היא מסוגלות עצמית גבוהה.

מסוגלות עצמית, מונח שטבע הפסיכולוג החברתית אלברט בנדורה, היא אמונתו של האדם ביכולות שלו לבצע משימה מסוימת.

במחקרו, מפרט קורלי מספר תוכנות אופי נוספות הנגזרות מההבדלים במסוגלות העצמית בין המעמדות.

1. מטרה: 80% מהעשירים שהוא ראיין שאפו להשיג מטרה משמעותית כלשהי בחיים שלהם. זה יכול להיות סוג של חזון או חלום, סביבם הם בנו יעדים ולא ויתרו עד השגתם.

רבים מהם העידו שהם לעולם לא יוותרו על החלום שלהם, אפילו אם זה יוביל לפשיטת רגל או גירושין. 27% מהם העידו שהם נכשלו לפחות פעם אחת בדרך להשגת המטרה, אבל הם אספו את עצמם והמשיכו קדימה.

לעומתם, לעניים לא היה שום דבר שאותו הם ניסו להשיג. לא מטרה, לא חלום, לא יעדים. מובן שלכולנו יש חלומות, אנשים עניים פשוט לא עושים שום דבר כדי לממש אותם. כתוצאה מכך הם מרגישים תקועים.

קורלי סבור כי העובדה שיש לאדם מטרה כלשהי בחיים, מובילה להתמדה ולעקשנות. אלו תכונות שחושפות את העשירים ליותר הזדמנויות, שניצול נכון שלהם מסתכם בצבירת הון.

2. חסכון: רוב האנשים העשירים, הגיעו ממשפחות עניות או מהמעמד הבינוני. אחד ההרגלים שאפשרו להם לעשות את זה, היא לחסוך כסף.

94% מהעשירים חסכו 20% או יותר מההכנסה שלהם. הסוד, הם התחילו לחסוך הרבה לפני שהם היו עשירים. החיסכון הזה אפשר להם לעשות יותר כסף על ידי לקיחת סיכונים מחושבים מסוימים.

לעומתם, עניים לא הבינו את המשמעות של חיסכון. 95% חסכו פחות מ-10% מההכנסה שלהם. רבים לא רק לא חסכו, אלא נכנסו לחובות במטרה לעלות את רמת החיים שלהם, שהייתה מעל לאמצעים שלהם. ל-85% מהם היה חוב של יותר מ-5,000$ בכרטיס האשראי.

3. סיכונים: עשירים לוקחים סיכונים מחושבים, כאשר יש מולם הזדמנות מספיק טובה. 51% מהם השקיעו את החסכונות שלהם בפתיחת עסק עצמאי. 94% מהעשירים לא מהמרים.

לעומתם, עניים מהמרים יותר מידי. 77% מהמרים כל שבוע בלוטו. הם סומכים על מזל רנדומלי שיחלץ אותם מהחיים שלהם, במקום לנצל הזדמנויות כמו העשירים. הבעיה עם הימורים היא שזה דורש לקחת סיכון שאין לך כל שליטה עליו.

4. השקפת עולם: 71% מאנשים העשירים טענו ושאופטימיות הכרחית להצלחה שלהם והראו גישה אופטימית ונלהבת לחיים. הם האמינו בעצמם. הם האמינו בחלום שלהם. והגישה האופטימית והנלהבת שלהם הדביקה את האנשים שסובבים אותם. הם הפכו למגנט עבור אנשים מוצלחים אחרים.

לעומתם, 78% מהעניים העידו שאופטימיות היא לא משהו חשוב בחייהם.

5. שליטה: 81% מהעשירים שלטו ברגשות ובמחשבות שלהם. הם טענו שלא כל מחשבה צריכה לצאת מהפה ולא כל רגש צריך להתבטא בו במקום. לאפשר למחשבות ולרגשות לשלוט בך יכול לפגוע במערכות יחסים. ומע׳ יחסים פותחות דלתות להצלחה.

לעומתם, לעניים לא הייתה כל שליטה על המחשבות ועל הרגשות שלהם. כעס, עצבות, דאגה, פחד, אומללות וחשדנות היו נפוצים בקבוצה הזו. לעניים היה הרגל לבטא כל רגש, לכל מי שהיה באזור.

כעס היה הרגש הנפוץ ביותר. 50% מהעניים הודו שהם כועסים באופן קבוע, למרות הידיעה שזה יוצר בעיות במערכות היחסים בחייהם. מה שפוגע בסיכוי שלהם להרוויח יותר כסף.

הרי, מי באמת רוצה לעשות עסקים עם אדם שכועס, עצוב או לא סומך עליך.

6. דעות: עשירים נוטים יותר להביע דעות המבוססות על עובדות. בד״כ אלו עובדות שמגובות בשנים של ניסיון ולימוד עצמי.

לעומתם, לעניים יש דעות על כל דבר ועל כל אחד והם לא מפחדים להביע אותם. הבעיה היא שאלו דעות שלא מבוססות על עובדות.

כשאנשים עניים מביעים את הדעה שלהם לגבי אחרים, אלו בד״כ דעות שליליות. לדוגמה ״אנשים עשירים גורמים לעוני״, ״הפוליטיקאים מושחתים, ״הילדים שלי עצלנים״ ועוד.

לאנשים עניים יש הרבה טענות לגבי הממשלה והפוליטיקה. וזה אירוני, כי רוב העניים שהשתתפו במחקר היו מובטלים שקיבלו דמי אבטלה, קצבה כלשהי מביטוח לאומי או הטבות מסוימות מהמדינה.

בניגוד אליהם, לעשירים שהשתתפו במחקר, היו טענות רק כלפי עצמם, בכל מה שלא היה בסדר בחיים שלהם.

7. התמקדות: רוב העשירים במחקר היו מומחים בנישה מסוימת. הניסיון שלהם נצבר מלימוד עצמי בעולם האמיתי בתחום מסוים. הם התמקדו בסט כישורים אחד ולא היו סוג של ״אולר שוויצרי״. כתוצאה מכך יש להם יותר ערך בעיני החברה והם יכולים לדרוש על זה יותר כסף.

לעומתם, העניים היו כולבויניקים. דבר שימושי כאשר אתה גר בחסדי הטבע, אבל לא יעיל בחברה של היום. לעניים יש כישורים ממוצעים בהרבה דברים, אבל לא יכולים להרשות לעצמם לשלם למישהו לעשות משהו עבורם.

קורלי טוען שזה מיינדסט שמתחיל בילדות וממשיך עד לחיים הבוגרים. אבל כשזה מגיע לקריירה שלך, התפיסה הזו יכולה להיות הרסנית.

8. טעויות: טעויות הם תוצר לוואי של לקיחת סיכונים מחושבים. אבל יש להם ערך רק כאשר לומדים מהם. עשירים מתייחסים לטעויות כהזדמנויות ללמוד מה לא לעשות ולכן לא חוזרים עליהם.

לעומתם, העניים לא לומדים מהטעויות שלהם ולכן חוזרים עליהן שוב ושוב.

במחקר נמצא שהם לא היו מוכנים להקשיב לאחרים או פשוט לא היו מודעים להרגלים הרעים שגוררים אותם למטה. כי טעויות שחוזרות על עצמן הופכות להרגלים. והרגלים קשה לשנות אם לא מודעים אליהם.

9. פתיחות: לעשירים יש ראש פתוח לשמוע רעיונות חדשים. לשמוע דעות של אנשים ולגלות דרכים חדשות לעשות דברים זה קריטי להתפתחות. והצלחה נשענת על התפתחות מתמדת.

לעומתם, אחת התכונות הגרועות של עניים הייתה חוסר הרצון שלהם להקשיב לדעות של מישהו אחר מלבדם. כתוצאה מכך, אי אפשר ללמוד מאחרים וזה תוקע אותך במקום. אי אפשר להתפתח כאדם אם יש לך ראש סגור.

10. נתינה: בשביל לקבל, צריך קודם כול לתת. כדי להרוויח כסף, אפשר לתת ערך לאחרים בצורה של שירות או דרך מוצר כלשהו. אבל נתינה באה קודם.

79% מהעשירים שהשתתפו במחקר התנדבו עבור עמותה או ארגון ללא מטרת רווח. היה להם הרגל לתת את הזמן, כסף או מומחיות שלהם.

לעומתם, העניים העידו שהם רוצים לקבל דברים לפני שהם יתנו משהו בחזרה. זאת גישה ״מגיע לי״ שמנעה מהם להתקדם בחיים.

11. השלמה: עשירים לא מוותרים על משימה, עד שהם משלימים אותה. הם דבקים במטרה ויפסיקו רק אם הם יצליחו להשיג אותה, יפשטו רגל או ימותו.

85% מהעשירים היו ממוקדים במטרה כלשהי ו-55% מהם השקיעו שנה או יותר בניסיון להשיג אותה. ההתמדה למרות הקשיים והמכשולים בדרך מכריחה את האדם להוציא מעצמו יצירתיות ועוצמה שהוא לא ידע שיש לו.

לעומתם, עניים לא משלימים מה שהם התחילו וסובלים מתסמונת ״האובייקט הנוצץ״. כל פעם זזים מההזדמנות חדשה אחת לשנייה. הם לא מתמידים ובורחים כשהתנאים הופכים לקשים יותר. בגלל זה הם אף פעם לא מצליחים.

91% מהעניים לא היו ממוקדים במטרה אחת ו-94% הודו שהם לא מציבים לעצמם מטרות כלל. מחקרים טוענים שזה נובע מחוסר ביטחון עצמי ואמונה בעצמך.

12. בריאות: אחד המשתתפים העשירים במחקר אמר ״אתה לא יכול לעשות כסף מהמיטה בבית החולים״. נראה ששאר העשירים מסכימים איתו.

82% מהעשירים במחקר לא התמודדו עם בעיות בריאות. הם התאמנו כל היו, נמנעו מאכילת מזון מהיר, שתו אלכוהול בצורה מתונה, השתמשו בחוט דנטלי כל יום ורובם לא עישנו סיגריות.

לעומתם, 77% מהעניים לא עסקו בפעילות אירובית באופן קבוע וחלק גדול מהם לא שמרו על תזונה בריאה. אוכל לא בריא וחוסר בפעילות גופנית הם הסיבות העיקריות להשמנה וסוכרת באמריקה.

13. נדיבות: לאנשים עשירים יש מיינדסט של שפע. לכן הם לא מפחדים להיות נדיבים עם הזמן והכסף שלהם. רובם היו חסכנים לגבי הכסף שלהם, אבל עדיין נדיבים לאחרים.

רוב העמותות מנוהלות ע״י אנשים מוצלחים, לכן התנדבות יכולה לעזור לבנות מע׳ יחסים עם אנשים עשירים אחרים שמתנדבים. זה יכול לפתוח דלתות לפרויקטים משותפים, גיוס הון או קשרים שיעזרו להתקבל למקומות שקשה להגיע אליהן כמו בתי ספר ומשרות מסוימות.

לעומתם, עניים היו קמצנים לגבי הכסף והזמן שלהם. רק 12% התנדבו במשך 5 או יותר שעות בחודש.

בגלל מיינדסט של חוסר, הם היו מעוניינים יותר במה הם יכולים להשיג מאחרים יותר ממה הם יכולים לתת. כתוצאה מכך, ברגע שמשהו לא הסתדר להם בחיים, הם נשארו לבד. כאשר הממשלה היא הישועה האחרונה שלהם.

14. רכילות: עשירים לא מדברים מאחורי הגב של אחרים. הם יודעים שרכילות זאת דבר שלילי שיכול לפגוע במערכות יחסים לסגור בפניהם דלתות. עשירים יודעים שאם יש להם בעיה עם מישהו, הם פונים לאדם ומטפלים בה מולו.

לעומתם, 71% מהעניים מרכלים על אחרים. רעיון גרוע, בהתחשב בעובדה שמה שאתה אומר כמעט תמיד מגיע איכשהו לאותו אדם. דבר שפוגע במערכות יחסים. כי אף אחד לא רוצה להיות בקשר או לעזור לאדם שמלכלך עליו מאחורי הגב.

הנה עוד כמה תכונות ספציפיות שיש רק לאנשים עשירים.

• מקורות הכנסה מרובים: ל-65% מעשירים במחקר היו לפחות שלושה מקורות של הכנסה. כשמקור הכנסה אחד נפגע, האחרים נמצאים שם כדי להגן מפני כישלון ועוני.
• סבלנות: 80% מהעשירים במחקר לא הפכו לכאלו לפני גיל 50. 52% לא הפכו לעשירים לפני גיל 56. לצבור הון יכול לקחת הרבה זמן.
• שחקנים קבוצתיים: קשה מאוד להתעשר בכוחות עצמך, בגלל זה עשירים בונים קבוצה של אנשים שמשתפים פעולה להשגת מטרה משותפת. הם יוצרים חיבורים בין אנשים שמאמינים במטרה שלהם וחולקים איתם חזון משותף.
• חסרי פחד: העשירים הפכו את ההתגברות על הפחד להרגל. הם לא מאמינים באמונות טפלות, אלא מחזיקים באמונה שהם יכולים להתגבר על כל מכשול שניצב בפניהם.
• אפס תירוצים: העשירים מאמינים שהם היוצרים הבלעדיים של החיים שלהם. הם לא נותנים תירוצים, לא מצדיקים כשלונות ולא מאשימים אחרים. אלא לוקחים אחריות אישית מלאה על חייהם.
• מעודדים אחרים: אנשים עשירים מעודדים אנשים אחרים שמנסים להגשים חלום או להשיג מטרה כלשהי. ההצלחה של אחרים גורמת להם להבין שאפשר להשיג כל דבר שהם רוצים בחיים.

והנה תוכנה אחת שיש לאנשים עניים.

• עובדים קשה ולא חכם: עניים יעשו הכול כדי לא לחשוב. 77% צפו ביותר משעה אחת של טלוויזיה ביום. 74% גלשו באינטרנט יותר משעה אחת ביום (מחוץ למסגרת העבודה). 98% לא קוראים ספרים, כי הם עסוקים בצפייה בטלוויזיה, גלישה באינטרנט או בשאר שואבי הזמן.

אז אם נשים את הדעות הקדומות בצד, המחקר של תומאס ס. קורלי מראה את ההבדל בין אנשים עשירים ועניים בצורה ברורה.

אם אתם רוצים להיות עשירים כדאי שתפתחו מסוגלות עצמית גבוהה ותאמינו ביכולת שלכם לבצע משימות ולהשיג מטרות.

מצאו חזון או חלום ואל תוותרו עד שתשיגו אותו. חסכו לפחות 20% מההכנסה שלכם. קחו סיכונים מחושבים. היו אופטימיים ונלהבים לגבי החיים. למדו לשלוט במחשבות וברגשות שלכם. קבלו והביעו דעות המבוססות על עובדות בלבד. התמקדו בתחום מסוים, למדו וצברו ניסיון בו עד שתהיו מומחים.

וגם למדו מטעויות העבר ואל תחזרו עליהם. תהיו פתוחים לשמוע רעיונות חדשים. תנו לפני שתצפו לקבל בחזרה. השלימו את המשימות שלכם. שמרו על הבריאות שלכם, אכלו נכון ועשו פעילות גופנית. היו נדיבים לאחרים עם הזמן והכסף שלכם. אל תדברו מאחורי גבם של אחרים.

ואולי כדאי שגם תיצרו מקורות הכנסה נוספים. היו סבלניים. בנו סביבכם קבוצה עם חזון משותף. התגברו על הפחד. קחו אחריות מלאה ואל תשתמשו בתירוצים. תעודדו אחרים להצליח. תעבדו חכם ולא קשה.

והדבר החשוב ביותר לדעתי, הקדישו זמן יומי למחשבה. בהצלחה.